ביטול אישום וחזרה מאישום 

ביטול אישום/ חזרה מאישום

בהליכים שלפני הגשת כתב אישום, רצוי לפנות לעו"ד שכן אז ניתן לבחון האם ניתן להימנע מהגשת כתב אישום.  

לפני הגשת כתב אישום, בהליכי החקירה ניתן להגיש בקשה לסגירת תיק החקירה במקרים ובנסיבות המתאימות. כמו כן, לאחר שהליך החקירה הסתיים והחומר הועבר לידי הפרקליטות או התביעות המשטרתיות לבחינה ולהחלטה האם להגיש כתב אישום, ניתן לפנות אל הרשות בבקשה כתובה או פרונטאלית בניסיון להימנע מהגשת כתב אישום, בעבירות פשע הליך זה מוסדר בחוק ובפסיקה ונקרה "שימוע".

מה קורה לאחר שכתב האישום הוגש, ואדם הינו בגדר נאשם, כיצד ניתן בכל זאת להימנע מהמשך ההליך הפלילי? בכך יעסוק מאמר קצר זה.

ביטול כתב אישום:

בראש ובראשונה, חשוב לציין שלא כל מקרה בו מוגש כתב אישום ניתן להביא לכדי ביטולו. ביטולו של כתב אישום אפשרי מקום שהנסיבות וחומר הראיות מאפשרים זאת.

ביטולו של כתב אישום משמעותו כי התביעה מוותרת על האישום ומבטלת את כתב האישום באחת מהעילות בעומדות לרשותה: חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה.  בדרך כלל, עילת חוסר אשמה וחוסר בראיות אינן רלוונטיות לשלב ביטולו של כתב אישום אשר הוגש כנגד אדם, שכן הליך בפני בית משפט נפתח מיד עם ההגשה וההנחה הבסיסית היא כי התביעה או הפרקליטות אשר הגישו את האישום בחנו את חומר הראיות ויש בידן ראיות המספיקות, לדעתן לביסוסו של האישום כנגד הנאשם. בשלך כך, ביטולו של אישום ברוב המקרים יהיה בעילת חוסר עניין לציבור אשר משמעותה כי באומדן האינטרסים הנשקלים אישומו של האדם הנזק שיגרם לו כתוצאה מהאישום והעמדתו לדין אינו מצדיק את פתיחת ההליך נגדו והאינטרס הציבורי נוטה שלא להעמידו לדין.

זה המקום לציין כי האינטרס הציבורי בכלל משמעותו אכיפת החוק, העמדת לדין והענשתם של מבצעי עבירות, יחד עם זאת, חלק מהאינטרס הציבורי הוא השיקול שלא להעמיד לדין מי שכנגדו הוגש כתב אישום בעבירה שנסיבות ביצועה או חומרתה אינם מצדיקים את פתיחתו של הליך פלילי וכי הנזק שיגרם לאותו אדם כתוצאה מהעמדתו לדין יהיה גבוה לעין שיעור ביחס לאינטרס העמדתו לדין ובשל כך יגרם עיוות של תחושת הצדק.

מתי וכיצד יבוטל האישום?

עם הגשת כתב האישום, יזומן הנאשם לדיון בפני שופט בבית המשפט. זהו דיון מקדמי שמטרתו לבחון את כתב האישום ואת דרכי הפעולה העומדים בפני הצדדים, המשמעות היא כי בית המשפט מאפשר כבר בדיון זה לצדדים לבוא בדין ודברים באשר לאישום, חומרתו חוזקן של ראיות והאינטרסים העומדים על הכף. בדיון זה ניתן להציג בפני בית המשפט את המחלוקות שהתעוררו במהלך ההדברות בין הצדדים ולקבל דעתו. בית משפט אשר יושב בדיון המקדמי לא יהיה בית המשפט אשר ישב בדיוני ההוכחות באם לשם יובילו הדברים, כיוון שלא פעם הוא נחשף לחומר הראיות.

נאשם אשר מיוצג על ידי עורך דין מבעוד מועד, יכול להגיע מוכן לדיון ולטעון טענות בפני הרשות התובעת. כאשר בידי העורך דין טענות טובות הנסמכות על בעיות ראיתיות, נסיבות מיוחדות לביצוע העבירה ונסיבותיו המיוחדות של נאשם ניתן לנסות לפעול לביטולו של האישום.

חשוב לשים דגש בנושא זה כי ישנם אישומים בעבירות מסוימות בהן ביטולו של אישום "מקובל" יותר, שכן על אף שבוצעה עבירה מכירה התביעה בכך כי חומרת העבירה נמוכה ביחס לעבירות אחרות בחוק העונשין.

בעת המו"מ לביטולו של אישום ייתכן כי יידרש מהנאשם לבצע פעולות מסוימות ויוטלו עליו חובות לטובת ההסכם, כך למשל, באישום הנוגע לשימוש והחזקת סם לצריכה עצמית יכול להידרש הנאשם בביצוע בדיקת שתן אשר תראה כי איננו צורך סמים בתנאי לביטולו של האישום.

באם הגיעו הצדדים להסכם על ביטולו של אישום, יציגו זאת בפני בית המשפט יבקשו לבטל את האישום בעילה המתאימה ובית המשפט ייתן לכך תוקף של החלטה. כתב האישום יבוטל וההליך בעניינו של הנאשם ייסגר.   

חזרה מאישום

חזרה מאישום הינו הליך שונה, בהליך זה משפט מתנהל בפני בית המשפט. בדרך כלל לאחר שנאשם כופר בעובדות כתב האישום ומתחילים בהליך הבאת הראיות- הוכחות.

בזמן זה באם התביעה נוכחה לדעת בשל ההתקדמות בתיק כי התיק כנגד הנאשם איננו חזק דיו, או שהתגלה בזמן ההוכחות כי יש ממש בטענות הנאשם ובכפירתו הרי שיכולה התביעה לחזור בה מכתב האישום ובכך לסיים את ההליך.

סעיפים 93 ו-94 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משוב] , תשמ"ב-1982, נוגעים בחזרה מאישום.

חזרה מאישום יכולה להיעשות בכל שלב מהמשפט אולם באם טרם נתן הנאשם מענה לכתב האישום, כלומר בתחילתו של משפט והנאשם טרם הודה או כפר באישום והמאשימה מבקשת לחזור בה מאישום כתב האישום יבוטל. באם החזרה מאישום נעשית לאחר שנתן נאשם מענה לכתב האישום יראו בחזרה מהאישום כזיכויו של הנאשם מהאישום.

**האמור במאמר זה איננו בגדר יעוץ משפטי*

עו"ד סיון דואני עוסקת בתחום הפלילי וייצוג נוער. ליצירת קשר 0502155118 או באתר www.sivanduanilaw.co.il

המידע המובא לעיל הינו כללי ואיננו מהווה משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.